בלוג אישי - דיאנה לטר

את הסרט התחלנו ולא ממש ידענו מה הכיוון זרקנו רעיונות אבל היינו קצת מבולבלים ואז החלטנו שעושים על זיו באמצע העבודה הבנו שאנחנו צריכים משהו אחר משהו עם קונפליקט ועם טוויסט דברנו על נושא של ילדה מסויימת ועל ידיד הומו של אחת מחברת הקבוצה אבל אז אני הצעתי שיעשו עליי וכל הקבוצה שמעה והחלטנו שעושים עליי. 
בהתחלה לא ממש ידענו מה הכיוון אבל אחר כך לאט לאט הבנו מה צריך לעשות
בהתחלה לא הרגשתי שכולם באמת בזה כי הרבה שלא באו ויש גם כאלה שלא ממש הבינו מה צריך לעשות הרגשתי קצת כאילו אם זה ימשיך ככה לא יהיה סרט ולא בגרות ולא הרגשתי שבאמת רוצים לעשות הרגשתי שרק אני וזיו רוצים באמת לעשות את הסרט ואף אחד לא לקח את זה ברצינות ולא עשה חוץ ממני ומזיו..
אבל לקראת האמצע של השנה לקחנו גז ופשוט כולנו נכנסו לעבודה והתחלנו לצלם ולתת רעיונות וזיו בא לבית שלי וצילם ושיר צילמה 2 צילומים בבית ספר ובבית שלי ושלי עשתה תמלול ומאי התחילה לשבת עם להב על האתר ושיר עזרה לזיו עם העריכה ואני צלמתי ניסיתי לגבש את כולם ולתמלל ולתת כיוון לסרט עליי הרגשתי שסוף סוף כולם נכנסו לזה ויש תקווה שיצא לנו סרט טוב התקרבתי גם יותר לחברי הקבוצה שפעם היינו ממש מרוחקים והתגבשנו  מאוד והרגשתי חלק ממשהו  סינקה גם מאוד עזרה לנו במהלך העבודה שגם אין ספק לא היה קל אבל בסופו של דבר לקחנו את זה כפרוייקט בידיים ואני מרוצה בסופו של דבר אני מאמינה שהסרט יצא טוב וכולם נקבל ציונים גבוהים  כי בסופו של דבר עשינו עבודה טובה בצורה גבוהה  איכותית ואחראית למרות שהיו ויכוחים ולמרות שגם קצת בזבזנו את הזמן וגם התייאשנו אבל אני חושבת שהצלחנו לעשות את ההספק הכי טוב ומרוצה מהתוצאה הסופית שיצאה לנו .

לקראת הסוף, הרבה מהצוות לא באו לימי צילום וימי עריכה, שאר חברי הקבוצה הרגישו מתוסכלים כי אין לאנשים מוטיבציה לסיים את הפרויקט.