ראיון דיאנה ואמא שלה

מה הייתה התגובה הראשונה שלך?

אמא: נבהלתי אבל אמרתי טוב צריך לחשוב על זה כאילו איך ממשיכים הלאה ואז אבא של דיאנה באמת אהה הגיב יפה הוא שמח מאוד אמר איזה יופי כי הוא היה האח הגדול יותר ואז הוא הרגיש כזה קצת מבואס שהוא שמע שלאח הקטן שלו כבר יש ילד שני מהנישואים השניים ואז הוא אמר בטח אנחנו משאירים את ה.. זה יהיה ילדה או ילד לא משנה אנחנו משאירים. ואז אמרתי טוב כנראה זה הגורל ואז לא הלכתי לצבא והתחלתי כבר לחפש מה אני יעשה התחלתי לעבוד, באותו רגע עבדתי במלצרות אז אמרתי אני צריכה למצוא לעצמי עבודה מסודרת כדי לצאת אחר כך לחופשת הריון, חופשת לידה וכאלה אז אהה התחלתי לעבוד בתור קופאית בסופר ושם הכרתי חברות ממש טובות לא ראו עליי כל כך שאני בהריון עד חודש שמיני כזה ובעבודה לא כל כך רציתי שיגלו כי פחדתי שיפטרו אותי כי אז לא היו כל כך חוקים כמו שעכשיו שאסור לפטר מי שבהריון ובסוף כן הגעתי עד הסוף. ובאותו רגע שהתחילו לי צירים לא ידעתי בדיוק שזה צירים כי היה 6 בבוקר והתכוונתי ללכת לעבודה ופתאום אני מרגישה שהמים יורדים ונכנסתי לשירותים חשבתי שזה פיפי שבורח ואז טוב שבעלי התעורר הוא אומר מה את עושה בשירותים כבר חצי שעה אמרתי הכל בסדר הוא אומר למה יש פה מים אמרתי לו עזוב אחר כך ננקה אז הוא התקשר לאמא שלו ואז היא אמרה דחוף לקחת אותה לבית חולים היא יולדת כבר אז הוא לקח אותי וזהו היא הגיעה היא גם עזרה לי כאילו דיברה איתי וזה בסוף זה היה קיסרי כי דיאנה היתה הפוכה מההתחלה עשתה בעיות.

דיאנה: עד עכשיו אני הפוכה.

אמא:ובדיוק בבוקר התעוררתי ללכת לעבודה אז שתיתי קפה ואחרי ששותים ואוכלים אי אפשר לעשות ניתוח צריך להמתין שש שעות אז חיכינו עד שהשש שעות האלה יעברו.. אמרתי למה שתיתי את הקפה הזה יואו ובסוף כן דיאנה בתשע וחצי ילדה.

דיאנה: והגעתי לעולם.

אמא:אז בסוף יצא שאני ילדתי אותה לפני אח שלו היא ילדה שבועיים אחרי. אז אהה זה היה מעניין כזה מגניב לטפל בתינוק קטנצ'יק דיאנה הייתה חמודה כשהיא הייתה קטנה גם עכשיו היא חמודה אבל אז היא היתה ממש מגניבה אהה ואבא שלה עבד כל הזמן אז הייתי יותר זמן לבד כי כל החברות שלי בדיוק התגייסו והרגשתי קצת כזה לבד אבל חברות מהעבודה הם כן עזרו לי הן באו אחרי העבודה ויצאנו לטייל ביחד והעברנו זמן ביחד אז בעזרתם לא הרגשתי כזו זרוקה מהחיים כשיצאתי איתה כל ערב לטייל כזה אז יותר לא ראיתי אמהות ממש צעירות כמוני ראיתי יותר סבתות שמטיילות עם הילדים אז היה לי משעמם קצת וככה המשכנו עד שבאיזשהו שלה יותר מידי הרגשתי לבד וגם אבא של דיאנה חזר המון פעמים מאוד מאוחר הביתה והתרחקנו ואז אמרתי טוב אני לא רוצה להמשיך ככה צריך לעשות משהו ועברתי לגור אצל חברות ביחד עם דיאנה לקחתי את דיאנה ועברתי לגור אצל חברות שלי והם באמת אהה היינו כמו משפחה והם הציעו לי שנסתדר כזה שאני יתחיל לעבוד כבר.

דיאנה: אבל אמא למה עזבת את אבא ככה בגלל שהתרחקתם?

אמא: גם התרחקנו גם אהה התחיל לשתות והיה חוזר מסטול ניסינו לדבר איתו וזה לא עזר ואז אמרתי הייתי די חלשה בגיל 19 להתמודד עם כל הקושי.. בהתחלה חשבתי שזה יהיה משהו זמני והוא ירגיש כזה שהוא מאבד אותנו ואז זה ישפיע עליו אז באמת שזה השפיע עליו ואחרי חצי שנה הוא הגיע ואמר שהוא עשה עם חברים שלו הסכם ושהוא יפסיק לשתות ושהוא מבקש שאני יחזור ואמרתי שאני אחשוב על זה ואחרי שנה חזרנו נתתי לו עוד צ'אנס ובאמת הוא החזיק מעמד חצי שנה ככה ואחר כך זה עוד פעם התחיל ואז הרגשתי שאנחנו סתם חיים ביחד בגלל הילדה ולא כי יש לנו ממש ואהבה וכאילו הפכנו להיות שונים יותר מידי ורציתי להמשיך לעבוד לעשות משהו כי אי אפשר כל היום להיות לבד ככה עם הילדה וגם היינו צריכים כסף אז מצאתי גן ושם דווקא חברה שלי שלמדנו יחד בפנימיה היא החזיקה את הגן אז שמחתי כאילו שיש מישהי שאני מכירה אותה שאני יכולה לסמוך עליה ואז דיאנה התחילה ללכת לגן ופתאום יום אחד אחרי שבוע אבא של דיאנה עבד שם בגן והוא אמר אני יקפוץ לראות איך הילדה ואז הוא קפץ הוא התקשר אליי בהיסטריה כאילו את לא יודעת אני עכשיו נכנסתי לגן ואמרתי אני אבא של דיאנה איפה דיאנה אז הם אמרו הנה עכשיו נמצא אותה והם התחילו לחפש ודיאנה לא היתה באף מקום ואז הם נבהלו בעצמם ופתאום הם מצאו אותה במטבח קטנה היא היתה אז בת שנה שהיא במטבח לבד ואז הוא מאוד כעס והבין שאין שם כזה יחס טוב ואז הוא לקח אותה והוא אמר אין מצב את לא תעבדי את תישארי בבית עם דיאנה