בלוג אישי - זיו אבוטבול
מתחילים… אני לא כזה טוב ברפלקציות האלה.. מקווה לטוב :)
טוב אז תחילת שנה חדשה, כיתה יב, פרויקט הסיום של המגמה.. ההתרגשות - גדולה.
צריכים לבחור נושא.. מאיפה מתחילים??
צריך לעבור, לבדוק, למצוא את ה-נושא המיוחד. את הדבר שימשוך את הקהל לסרט ויגרום להם לא לרצות להפסיק לצפות.
בנתיים מסתכלים על סרטים של שנים קודמות, בתקווה למצוא איזו השראה או רעיון.
החשש הגדול שלי מהפרויקט השנה - לשלב אותו ביחד עם התפקיד שלי
אבל אני בטוח שעם תכנון זמן נכון הכל אפשרי.
לא היה הרבה מה לספר היום, אז עד כאן לעכשיו :)
היייייייייי
יום חדש ויש לנו רעין לנושא!!!
נחשו מה הנושא.
יש רעיונות?
נו נו… כן - אני :) חחחח
סתם, אחרי השטויות שלי (בהבנה שאני רושם למחשב) אני לא בטוח לגבי הנושא.
אני מבין שאני עושה דברים לא כל כך שגרתיים.. מתנדב הרבה, עוזר הרבה, עושה, מתרוצץ אבל… אני לא בטוח כמה נכון שהסרט הזה ייעשה על ידי הקבוצה שלנו
אני גם לא בטוח כמה זה טוב שאני הוא העורך.
מלחיץ אותי מאד שהמון ייפול עליי בנוסף לתפקיד שלי ואני לא אוכל לעמוד בזה, שוב - תכנון זמן תכנון זמן תכנון זמן. אבל יש ביום רק 24 שעות.
זה מאד מוזר, פתאום הרבה שאלות, ראיונות, תחקירים ו… זה עלייך.
אני בן אדם שבדרך כלל נמצא מאחורי הקלעים, לא שומעים ממני, אני גם לא מחפש את הבמה הזאת
ובגלל זה זה מאד מוזר..
מתחילים צלומיםםםםםםם
איכס איזה זוועה אני יוצא במצלמה!
תמיד תמיד אמרתי - עדיף שאני אשאר מאחורי עדשת המצלמה.. יותר טוב לסביבה ולי :)
יושבים, ומתחקרים ושואלים ועונים.. אני החלטתי - אין מגנים.
כל שאלה, כל דבר אני משתף - לא מפחד! עונה על הכל
עושה את האלף אחוז שלי בשביל הסרט הזה!
זה מאד מצחיק.. לתמלל את עצמי, לראות את עצמי במסך העריכה
זה גם מעלה שאלות.. עד כמה אהיה אובייקטיבי בעריכה (בין אם זה במודע ובין אם זה לא.)
אני יודע דבר אחד - אני מוריד את כל המגנים וחושף את זיו האמיתי.
הרבה זמן לא רשמתי… אחרי המון צילומים אני חייב להודות שאני מיואש.
לא קל, להסתובב בירושלים, תל אביב, ברחבי הצפון, מדינת ישראל ולזכור בנוסף לכל הפגישות ולכל הדברים שאני עושה - לצלם ולעשות
אני שוכח לצלם המון דברים חשובים.. זה גם הופך להיות יותר וולוג מאשר סרט דוקו
הבעיה היא שאני לא יכול לחייב ולפעמים אפילו לאפשר לחברי הקבוצה להיכנס לפגישות שאני נמצא בהם
אני לא יכול לסדר להם אישורי כניסה לכנסת.. זה מאד בעייתי
אני די מפקפק בסרט הזה.. בכמה הוא באמת יכול להיות טוב.
אז כמו שאמרתי.. הסרט הזה לא יכול להיות מוצלח. לא באופן שהדברים התנהלו עד עכשיו לפחות.
הקבוצה חייבת להתעורר. הגיע הזה שנחליף נושא ונמצא משהו יותר פרקטי לצילום.
אז אחרי חיפוש ובירורים החלטנו לעשות את הסרט על דיאנה.
תאמת, זו הקלה.. ירד לי שק חול כבד מהכתפיים. עכשיו אני אחראי רק על העריכה, דבר שאני די טוב בו, וזה גם שקט נפשי.
אני מקווה שדיאנה תיפתח ותזרום עם הנושא.
הסיפור לא פשוט ואני רואה אותו בראש שלי בצורה אחת. ברור לי שהוא ייצא בצורה שונה אבל.. לפחות יש לי כיוון שאני יכול לשתף את הקבוצה בו ולתרום ולעזור :)
התחלנו לראיין ולצלם את דיאנה.
חייבים לצמצם פערים. התעכבנו בגלל שהתחלנו עם הנושא שלי ועכשיו אנחנו בריצה.
את הרעיון הכללי כבר יש ותסריטים ותחקירים.. אני בטוח שנגלה עוד הרבה דברים ואת האמת שהנושא נשמע מעניין ומושך.. משהו שיגרום לקהל הצופים להרים גבה
מקווה שככה גם יהיה.
אני די מאוכזב מהקבוצה..
זה לא באמת מאוכזב. פשוט קשה לכולנו
ים של מבחנים, כל אחד יש לו גם דברים בשעות הפנאי שלא נדבר על זה שבלימודים יש מלא מטלות להגיש בכל נושא והכל צפוף וקשה…
בקושי לריפלקציות יש לי זמן לכתוב.. מידי פעם אני כותב ברכבת או באוטובוס.. גג באחד בלילה בבית
ולפעמים אני גם מפספס.. כל הלחץ הזה מתווסף לי לתפקיד.
אבל אני לא מוריד מהתפוקה.. אני רוצה שהסרט הזה יצליח!
התחלנו לערוך.. אני מנצל גם את היותי הרבה בתל אביב בשביל לצלם קצת שוטים של "העיר הגדולה" זה יעזור לנו קצת בסרט.
העריכה כיפית - כשאני עורך אסור שיפריעו לי. זו הפינה השקטה שלי
אח"כ שהבמאית תעיר.. קודם שתיתן לי לעבוד :) וככה באמת קורה
טוב לי שיתוף הפעולה עם מאי.. היא חברה טובה בסך הכל והיא סומכת עלי בנושא העריכה
אז אני עורך בלב שקט ויודע שיש לי יד חופשית. ברור שאני מוכן לקבל הערות והצעות לשיפור
בסופו של דבר לכולנו יש מטרה אחת וכולנו כאן בשביל להכין סרט טוב
הבעיה שלי היא שאין הרבה חומרים והזמן בכלל לא לטובתנו!!!